מוקדש למטקה

והיום עוד קצת על יעילות הודית (שזור באמונות טפילות), שירותי הרפואה וחברה חדשה -

חשבתם שסיימנו עם העבודות בבית... אז זהו שלא. באורח פלא העבודות נמשכו ונמשכו ולאט לאט הפכנו למן סוג של קמע שחור עבור העובדים. אביו של הצבע הראשי נפטר, כמובן שהוא נזכר בזה רק שהוא הבריז מלהגיע ובאופן מפתיע הגיע למחרת להמשיך את עבודותיו. המסגר שבר את רגלו, הלך לבקר כנראה איזה בודהה וביום המחרת הגיע כמו חדש, מדהימים יכולות האלים פה.החשמלאי הגיע לשמוע מה צריך לסדר, ולאחר מספר ימים הגיע לשמוע שוב, ולאחר מספר ימים לשמוע שוב, כנראה שהוא לא שומע משהו. בכל אופן אתמול הוא הגיע סוף סוף וסידר את השקע שלא עבד, את השקע השני החליט שיסדר עוד שבוע :) אנחנו נמתין, מקווה שלא יקרה לו כלום, קמע שחור אמרנו כבר..


יפית סובלת כבר שבועיים מכאבי שיניים, לאחר בירורים עם הקהילה הישראלית הבנו שאין לחשוש ויש פה רופאי שיניים שיודעים לתת שירות מערבי. אתם יכולים לקבל תחושה בסרט התיעודי הבא.

ד"א אנחנו נוסעים לג'ייפור בעוד כשבועיים, ואני מבטיח לחפש את הבחור.

הבטחתי באחד הפוסטים הקודמים לספר לכם על חברתנו החדשה, מטקה גופטה. מעולם לא אהבנו מישהו כמו שאנחנו אוהבים אותה, מהשבוע הראשון בהודו החלטנו לאמץ אותה, היא ישנה איתנו (יותר נכון אנחנו ישנים איתה), היא מלווה אותנו במהלך היום לכל מקום שאנו הולכים, היא אמיצה, יודעת להילחם, צבעונית, מזכירה לך תמיד שאתה בהודו ויותר מהכל היא נאמנה.
הכירו את מטקה גופטה, קוטלת היתושים, מחסלת הדבורים, מאפרת הנמלים ורוצחת העכבישים. אנחנו אוהבים אותך מטקה !! לעולם תהיי שלנו.

נועה עם מטקה גופטה, רודפת אחר יתושים

וכמובן מזל טוב להודים לרגל יום העצמאות, בגן של נועה החליטו לחגוג ולחפש את הילדים לפי איזורי הודו השונים.

נועה מחופשת לרג'סטנית בגן

הרג'סטנית מכה שנית

תהנו מהים, גופטה.